גברים ממאדים ונשים מנוגה

מאת ד"ר גיא אבוטבול זלינגר אחת מן השאלות החשובות ביותר שמטרידות את האדם מאז שחר ההיסטוריה נוגעת למקור ההבדלים שבין גברים לנשים. לעיתים נדמה לנו כי כשאנו מסתכלים על התנהגויותיהם החברתיות, הרגשיות והכלכליות של נשים ושל גברים כי הם הגיעו מכוכבי לכת או עולמות נפרדים. מספר גדול של אנשי דת, פילוסופים, ביולוגים, פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תרבות ניסו להסביר את המקור להבדלים, כל אחד מתוך נקודת מבטו ומתוך הגישה המדעית או התרבותית שממנה יצא.

עד שנות השמונים ההסברים שהוצעו להבדלים אלו התמקדו בהבדלים המולדים שבין נשים לגברים. כך למשל הצביעו גישות ביולוגיות על הבדלים הורמונליים בין נשים לגברים אשר גורמים לכך שנשים תהיינה רגשיות יותר מגברים, על הבדלים במבנה המוח אשר גורמים לכך שהתפיסה המרחבית של הגברים תהייה מפותחת יותר ועל הבדלים בכישורים המולדים (מאחר ולנשים יש כישורים רגשיים ותקשורתיים הן טובות יותר בטיפול בילדים, ואילו מאחר ולגברים יש כישורים רציונליים וטכניים הם טובים יותר בביצועים בעולם העבודה).

אולם לצד המחקרים שממשיכים בחקר ההבדלים הביולוגים, ההורמונליים והפיזיולוגים בין גברים לנשים, התפתחו בארבעת העשורים האחרונים גישות אשר שינו את מוקד ההסברים מהבדלים מולדים להבדלים נלמדים. במילים אחרות גישות אלה תופסות את המקור להבדלים בהתנהגויות בחברה ובאופן שבו היא מחנכת בצורה שונה את נשים ואת הגברים. מילת המפתח בתהליך הזה היא חיברות או סוציאליזציה. מסתבר שבני אדם לא שונים בהרבה מחיות אחרות. מה שהופך אותנו מיצורים ביולוגים לבני אדם שמסוגלים ללכת, לדבר ולאהוב זה תהליך החיברות. אחד המקרים שפקחו את עיני החוקרים לתהליך הזה היה המקרה של ג'ני. ג'ני היא ילדה אמריקאית אשר גודלה בשנות השבעים על ידי הוריה בתוך מלונה. הוריה לא דיברו איתה בכלל והעבירו לה צלחות של אוכל מתחת לדלת המלונה. כאשר עצרו רשויות הרווחה בארה"ב את הוריה ושיחררו את ג'ני בגיל 5, התברר להם שג'ני אינה מסוגלת לדבר, אינה מסוגלת לעמוד ויש לה פיגור שכלי. מה שהסתבר לחוקרים היה שהכישורים הבסיסיים ביותר, אלה שנדמה לנו כי הם מתפתחים באופן טבעי ללא קשר לחברה תלויים באינטראקציות חברתיות. למעשה בני האדם נולדים במצב בסיסי ביותר ורק תהליך החיברות, התהליך שבו מלמדים אותנו באופן חברתי לעמוד, ללכת ולדבר הוא זה שמאפשר את ההתפתחות של כישורים אלה. 

הגישות החדשות חיפשו אם כן את אותם הבדלים בגידול של בנים ובנות שגרם להבדלים המשמעותיים. גישות אלו הראו שממש מן הרגע שבו נכנסת האישה להריון מתייחסת החברה באופן שונה לבנים ולבנות. כך למשל כאשר בסקירה הראשונה של העובר יגיד הרופא להורים המאושרים מזל טוב כאשר מדובר בבן, אולם כאשר זו בת הוא יגיד רק את המין של העובר מבלי להגיד מזל טוב !. גישות אלו גם הראו שהחדרים של הבנים והבנות מעוצבים באופן שונה ושהורים נוטים לגלות יותר רכות ולהחצין רגשות כלפי בנות בעודם מחבקים פחות את הבנים ומעודדים אותם לרסן את הרגשות שלהם. גם בנוגע למשחקים נמצא כי הורים מעודדים בנים ובנות לשחק באופן שמפתח כישורים שונים. את הבנים הם מעודדים לשחק במשאיות ובלגו אשר מפתחות כישורים טכניים, ואילו את הבנות הם מעודדים לשחק בבובות או במשחקי תפקידים אשר מפתחים את הכישורים הוורבאליים והרגשיים של הבנות.   

גם מערכת החינוך לטענת הגישות האלו מחנכת בנים ובנות באופן שונה. כך למשל נמצא  בספרי ילדים מודלים גבריים ונשיים שונים לחלוטין. באופן ממוצע  החלק של הגברים גדול פי 11 מזה של הנשים בסיפור. גם סוגי הפעילויות שמייחסים לדמויות בסיפורים הם שונות. הגברים הם ההרפתקנים, נועזים, יש להם כוח, הם עצמאיים והם פועלים מחוץ לבית. הנשים לעומת זאת יושבות בבית, מבשלות ומנקות לגברים ובעיקר מחכות שהגברים יחזרו הביתה. סיפורים אלה מחנכים בנים כבר מגיל 3-4 להיות דומיננטיים ושאפתניים ואילו את הבנות הם מחנכים לפסיביות, לחוסר שאפתנות ולרצון לרצות את בני הזוג שלהם. בגיל מאוחר יותר, בבתי הספר, נמצא כי מורים ומורות נותנים לענות בכיתה על שאלות פי שניים וחצי יותר לבנים מאשר לבנות, דבר אשר מסמן כי הבנים חכמים יותר מאשר הבנות. בימי ההורים נמצא כי מורים נוטים לתת לבנים הערות בנוגע להישגים הלימודיים שלהם ואילו לבנות הם נוטים לתת הערות אשר מתייחסות לסדר ולניקיון, דבר אשר מסמן כי בנים צריכים להתמקד בהשגה של מקצוע והשכלה ואילו בנות צריכות להתמקד ביכולת לטפח את הסביבה שלהן ולהיראות אסתטיות.  

אין פלא אם כן טוענות הגישות החדשות כי לאחר שבנים ובנות מחונכים לפתח כישורים ורגשות שונים במסגרות רבות ובמשך שנים כה רבות, כי קיימים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים בכל הנוגע לחלוקת העבודה בבית, לבחירת מקצוע, לתחביבים, לחינוך הילדים, לבחירת מקומות בילוי ולבחירות פוליטיות. כל עוד תמשיך החברה בחינוך נפרד זה נמשיך לראות את אותם הבדלים ממשיכים להתקיים.       

ד"ר גיא אבוטבול זלינגר הינו ראש תכנית של תואר ראשון מדעי ההתנהגות בבית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה במכללה למנהל

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן