כוכבות השכונה!

נעמה ונירית שמסייעות בהתנדבות לחקלאים מכל הארץ להביא תוצרת חקלאית נפלאה לשכונה, מספרות על המיזם

נעמה ונירית, ספרו לנו קודם כל על עצמכן.

נעמה: אני נעמה קוטרמן, בת 43, סוכנת נסיעות, נשואה ואם ל-3. תושבת מרום נווה, בחל"ת מאז תחילת הקורונה.

נירית: אני נירית רובין, מנהלת משפחתון אצלי בבית, אמא ל-3 ילדים, תושבת גני מרום.

מה הביא אתכן ליזום ולנהל בהתנדבות את הפרוייקט המקסים הזה?

נעמה: מרגע שיצאתי לחל"ת, ידעתי  שלשבת בבית בחוסר מעש זה לא משהו שבאופי שלי. אני בן אדם של עשייה שתמיד עובד וחיפשתי לנצל את הזמן לעשות משהו למען הקהילה, ולמען מי שזקוק לעזרה. ראיתי בפייסבוק אינספור בקשות לעזרה מעסקים קטנים בכלל ומחקלאים רבים בפרט, והחלטתי להרים את הכפפה. אמרתי לעצמי שיש כאן שכונה כל כך גדולה, עם הרבה משפחות וילדים, אולי אחת מהגדולות בארץ, ואמרתי שאם אנחנו כשכונה, כקהילה, כעיר וכבני אדם לא נעזור, אז מי יעזור? פניתי למספר חקלאים וההענות היתה מדהימה. קישרתי בין אותם החקלאים ובין תושבי השכונה באמצעות  קבוצות הווטסאפ והפייסבוק. החקלאים התחילו להגיע ולמכור תוצרת מדהימה כאן בשכונה. ניהלתי בהתנדבות את כל העניין והסיפוק עד כה גדול.

נירית הצטרפה אלי ויחד כל הנושא הזה של הבאת תוצרת חקלאית פלוס מוצרים יחודיים לשכונה תפס תאוצה ואהדה.

איך את הצטרפת לסיפור, נירית?

נירית: בתחילה קיבלתי, כמי שהצטרפה לאחת הקבוצות שנעמה הקימה למרום נווה, פרסום לתותים. פניתי אליה באופן אישי והצעתי לה להרחיב לגני מרום. מפה לשם הבנו גם שלמדנו בעבר באותו בית ספר בגבעתיים, והתחברנו. התחלנו לגלגל רעיונות נוספים לתוצרת חקלאית כזו או אחרת: תותים, שסק, זיתים ועוד… ועם כל תוצרת שהגיעה ראינו שההתלהבות רק הולכת  וגוברת. גם שלנו, ובעיקר של התושבים.

נעמה: פשוט נשאבנו לזה ביחד, ואם לומר את האמת, בלי אחת את השנייה לא היינו יכולות להמשיך ולהרים את הדבר הזה.

מה התגובות שקיבלתן?

תגובות חיוביות מדהימות: 'וואו', 'כל הכבוד', 'צדיקות', 'ערבות הדדית'… אנשים ממש חיכו לזה. אנחנו עד היום מקבלות הודעות "מה יש היום?", "מה מגיע שבוע הבא?", וכד'…

מה התגובות של הסוחרים/חקלאים?

בכי, דמעות, הלם. התרגשות רבה. היו כאלה שלא האמינו שזה יצליח באופן כל כך גורף ועכשיו מסירים את הכובע.  רובם היו סקפטים בתחילה לגבי המכירות ויצאו מפה אחרי זה נרגשים ומעודדים. חקלאים רבים שהגיעו מכרו כמויות מאד גדולות של תוצרת, ומה לא היה לנו שם: ארטישוק, פרי הדר בשפע, שום טרי, שפע ירוקים, אבוקדו ומלפפונים, שרי ואננס, תותים, שסק, שמן זית מעוטף עזה, פרחים נפלאים, ועוד, ועוד.. כולם נרתמו למשימה קנו, עזרו, חייכו ונהנו.. גם כשהיה קצת מעייף.

גרמנו אושר רב לחקלאים ומשפחותיהם שבאו עם עיניים כביות ועצובות ויצאו מכאן עם ברק בעיניים, הכי חשוב הראנו להם שאנו איתם בערבות ההדדית.

איזה תוצרת אפשר לציין שנמכרה הכי הרבה?

ההיי-לייט במכירות היו תותים, שום, אבוקדו, אננס… הכל תוצרת מובחרת שאי אפשר למצוא ביום רגיל תוצרת כזו. היתה תוצרת שהיתה לה ביקוש שהגיעה כמעט כל שבוע – תותים למשל נמכרו כאן בכמויות מטורפות. גם תפוזים. היו גם מארזים שנמכרו במחירים מיוחדים של תוצרת מגוונת – למשל ארגז של ירקות עלים מיוחדים וטריים – תרד, קייל, חסה מיוחדת, שמיר ועוד…

עוד חשוב לציין שהתוצרת שהגיעה נמכרה גם במחירים מאד מאד משתלמים ואטרקטיביים, כך שגם החקלאים שהגיעו זכו למצוא פלטפורמה נוחה ואטרקטיבית למכור את התוצרת שלהם, וגם אנחנו, תושבי מרום נווה, גני מרום והסביבה, זכינו ובגדול ליהנות מהתוצרת המובחרת כחול-לבן של חקלאי ארצנו.

יש לכן סיפורים נחמדים או קוריוזים מהתקופה?

כל החקלאים נהיו חברים שלנו. לחלקם אפילו חיפשנו כבר כלות בשכונה… מבחינת התושבים עשינו אפילו שליחויות לאלו שהתקשו להגיע מסיבות בריאותיות, שהיו בקבוצת סיכון לצאת מהבית או גיל מבוגר. הבנות שלנו סייעו במשלוחים ונוצר הווי שלם מכל העניין. קוריוזים פה ושם היו עם חקלאים שלעיתים טעו בכמויות או שלא האמינו לנו שיהיה כזה ביקוש והגיעו עם מעט מדי סחורה, או כאלה שאיחרו להגיע לשעת המכירה, כמו אורן מהשום שתמיד תמיד נתקע איכשהוא בדרך אבל היה שווה לחכות לשום שלו..

היו גם סיפורים מרגשים, למשל חקלאי ניצול שואה שקטף את האבוקדו מהמטע שלו יחד עם בנו והגיעו לכאן למכור את התוצרת וזכו להתפרנס קצת בתקופה קשה זו.

איך אתן רואות את עצמכן ממשיכות עם הפרוייקט?

נעמה: כשהמצב יחזור לקדמותו כשתסתיים הקורונה, הכי יהיה לנו קשה שלא נזכה לקנות את הסחורה המדהימה תוצרת הארץ שהגיעה לכאן בתקופה הזו. כל פרי וירק היו סוג א'-א' וזה ייחסר לי. אנחנו לא יודעות עדיין איך נמשיך. בשבועות יגיעו גבינות משובחות, ולאחר מכן נחייה ונראה כמו שאומרים… מה שכן, אם לא נמשיך הרי וודאי שנתגעגע לזה. מה שכן, כל החקלאים שהבאנו הזמינו אותנו לבוא לבקר אצלם במשק, להגיע לקטיף, להשתתף בסדנאות שהם מקיימים ואנחנו בוודאות נשמור על קשר.

יש פוטנציאל להמשכיות של פרוייקט כזה גם בימים כתיקונם?

תשמעו, כל אחד ירצה לקנות אפרסקים מהעץ ב-15 שח ואת האבוקדו ישר מהעץ ולמצוא סחורה טרייה שרק נקטפה, תותים אדומים מתוקים תוצרת הארץ במחיר 10 או 15 שח למארז, זיתים בשרניים ושמן זית משובח ועוד ועוד… כך שהיתכנות יש, אולי בתדירות קטנה יותר אבל בהחלט אפשרי. היום אגב הציעו לנו להביא תותים בטעם אננס, אמיתי לגמרי.

מבחינת תגובות התושבים, מה עוד יש לכן לספר?

כל השכונה קיבלה את הפרוייקט הזה יפה. גיליתי אנשים מהממים ומדהימים, מלאי אהבה וערבות הדדית. אני גאה בשכונה הזו וכייף לי שאני גרה כאן. תוך תקופה כל כך קצרה אנחנו מכירות את כל השכונה. הפכנו להיות סלבריטאיות… עצם העובדה שעשינו את זה בהתנדבות מלאה נותן תחושה טובה, נקייה וטהורה, וזה באמת כייף גדול.

נירית: גם נהנינו מכל רגע והפכנו באמת לחברות טובות, והכרנו חברים וחברות חדשים גם בשכונה וגם מקרב החקלאים, שזה רווח נקי מכל העניין.

לסיכום, תרצו לאחל משהו לתושבים לכבוד החג?

לתושבים, לחקלאים, ולכל החברים והחברות שאספנו לאורך הדרך, נרצה לאחל חג שמח, שנמשיך לערוב אחד לשני ושהשכונה תמשיך להוות דוגמא לכל השכונות בארץ, שהקורונה תעבור מהעולם, ושימשיך להיות כיף.

אמן.

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן