כיצד הפכה החברה החרדית לחברה מבודדת"

מאת ד"ר גיא אבוטבול זלינגר

תקופת הקורונה הבליטה עבור ישראלים רבים את היותה של החברה החרדית נבדלת ופועלת פעמים רבות באופן עצמאי ונפרד מן החברה הישראלית. קהילה זו למשל אינה סרה למרותה של הממשלה אלא למרותם של רבניה. לאנשים רבים נדמה כי מאז ומתמיד הייתה הקהילה החרדית נבדלת מן החברה הישראלית וכי מאז ומתמיד העדיפו הבחורים החרדים הצעירים ללמוד בישיבות ולא לעבוד. אולם מעט יודעים כי ההתבססות של החברה החרדית על ישיבות וההסתגרות שלה מפני החברה הישראלית התרחשה רק בשנות ה-50. למעשה עד הקמתה של מדינת ישראל רוב הצעירים החרדים עבדו לצד לימודי התורה, כמאמר הפסוק "אם אין קמח אין תורה". יתר על כן אם נסתכל על הקהילות החרדיות ברחבי העולם נראה כי רוב הצעירים בקהילות אלו עובדים. נשאלת אם כן השאלה מהם הגורמים שגרמו דווקא לצעירים החרדים בישראל להסתגר מפני החברה הישראלית, להימנע מעבודה ולהתמקד בלימודים בישיבות בשנות ה-50. התשובה לשאלה מצויה הן במדינת ישראל והן בחברה החרדית. ראשית, קשור הדבר להסכם הסטאטוס-קוו בין דוד בן גוריון לבין הרב ישעיהו קרליץ ("החזון איש") מנהיג העדה החרדית באותם ימים. על מנת שהרב קרליץ ימליץ בפני וועדת החלוקה של האו"ם על הקמת מדינה יהודית הסכים בן גוריון לפטור 400 בחורים צעירים חרדים אשר במקום להתגייס ישתקעו בלימודי התורה בישיבות. סיבה נוספת לכך שמדינת ישראל עודדה את הקמת חברת הישיבות קשורה למלחמת העולם השנייה ולשואה. למעשה במהלך השואה ספג עולם הישיבות המזרח אירופאי התוסס והעשיר מכה אנושה ומאות חצרות של רבנים הפסיקו לפעול. עם הקמת מדינת ישראל, חברה המדינה ליהדות ארה"ב אשר השקיעה סכומים גדולים, על מנת לשקם את עולם זה שעמד בפני סכנה קיומית. יש גם הטוענים כי בן גוריון הסכים להקמת עולם הישיבות החרדים משום ששוק העבודה הישראלי היה בראשיתו ולכן לא יכול היה לספק מקום עבודה לכל הצעירים הישראלים. הכנסת הצעירים החרדים לישיבות מנעה מצעירים חילוניים מאבק קשה יותר על שוק העבודה.
ואולם למרות סיבות חשובות אלו מצד המדינה להקמת עולם הישיבות המבודד קיימת הסכמה כי הסיבה המרכזית קשורה לדילמה שהעמידה מדינת ישראל בפני הקהילה החרדית. למעשה הביאה הקמת מדינת ישראל לפחד בקרב ההנהגה החרדית כי הצעירים החרדים אשר יפגשו עם צעירים חילוניים במסגרות ציבוריות כגון שוק העבודה או הצבא ילכו שבי אחר הזהות היהודית החדשה שהלכה ונוצרה בישראל. במילים אחרים ההנהגה החרדית חששה שהמפגש של הצעיר החרדי עם הצבר החילוני, המודרני, השרירי, השזוף, איש הצבא שמגן על העם, יגרום לו להעדיף את הזהות הזו ולכן הוא ינטוש את הקהילה החרדית ובכך יגרום להתפוררותה. על מנת למנוע את המשיכה של הצעירים החרדים אל האופציה החילונית חשבה ההנהגה הרבנית של העולם החרדי כיצד היא יכולה למנוע את המגע בין הצעיר החרדי לחילוני. הדרך הייתה במניעת יציאה של הצעיר החרדי אל עולם העבודה והבידוד שלו בישיבות. על מנת לבצע את המהלך הזה פנתה ההנהגה הרבנית בקמפיין שמטרתו הייתה לשנות את התפיסה של הקהל החרדי אל העבודה, כלומר לשנות את התפיסה של העבודה מחיובית לשלילית. כך למשל הכריזו הרבנים כי העבודה הפכה ל'דת החדשה של המערב' שמחליפה את עבודת האל האמיתית, שהעבודה גורמת לאדם להתרכז בעצמו ובהנאות החומריות שלו במקום בקהילה, וכי העבודה גורמת לביטול תורה, כלומר במקום שהאדם יתעסק בלימוד תורה שבזכותה העולם ועם ישראל מתקיימים הרי שהוא מתעסק במלאכה שמפריעה ללימוד זה.
כך באמצעות הקמפיין הרבני שהפך את העבודה לבעלת משמעות שלילית  במשך שנות החמישים, הצליחו רבני הקהילה החרדית לגרום לצעירי הקהילה להפסיק לעבוד ולהתמקד בלימוד בישיבה. עד שנות השישים השתנה כבר לחלוטין המבנה של החברה החרדית אשר הצליחה ליצור גבולות רחבים בינה לבין החברה הישראלית. מה שחיזק עוד יותר את בידודם של הצעירים החרדים מן החברה הישראלית הייתה ההימנעות העקשנית של הקהילה החרדית מלימודי ליבה במסגרות החינוך השונות. המשמעות של אי הלימוד של מתמטיקה ואנגלית היא שהצעיר החרדי אשר מבקש לעזוב את עולם הישיבות ולעבור לעבוד בעולם העבודה נתקל בקשיים עצומים משום שהוא לא רכש את הכישורים הבסיסיים שמאפשרים עבודה בשוק עבודה מודרני. עובדה זו מונעת למעשה מצעירים רבים את המעבר אל עולם העבודה או אל העולם החילוני ובעצם משאירה אותם בגבולותיה של הקהילה החרדית. יותר מכך, הקהילה החרדית הקימה מפלגות עצמאיות אשר מטפלות כמעט אך ורק בענייני הקהילה, ייסדה אמצעי תקשורת ייחודיים אשר מעבירים מידע שונה מזה שמועבר לציבור הישראלי ובנתה מערכת חינוך נפרדת.  
אין פלא אם כן שבתקופת הקורונה קשה לחברה הישראלית לחצות את הגבולות הכמעט בלתי עבירים שנבנו בין החברה החרדית לבין זו הישראלית ולגרום לקהל החרדי הרחב להישמע להנחיות, או להרגיש סולידריות עם ציבור שהוא מנותק ממנו במשך עשורים כה רבים.          
   
ד"ר גיא אבוטבול זלינגר הינו ראש תכנית של תואר ראשון מדעי ההתנהגות בבית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה במכללה למנהל

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן