כיצד מתחלק עזבונו של אדם לאחר פטירתו

מאת עו"ד יצחק קינן

אדם שנפטר מותיר אחריו בדרך כלל רכוש, הנקרא "עיזבון". כיצד מתחלק  העיזבון ?  
לצורך תשובה לשאלה זו, יש לבדוק אם המוריש ערך בחייו צוואה או לא.  אם המוריש לא ערך בחייו צוואה, רכושו יחולק בהתאם להוראות שנקבעו בחוק הישראלי.
לפי החוק יורשיו המיידיים של אדם הם בן או בת זוגו וילדיו. כל אחד מהם מקבל מחצית מן העיזבון, כאשר הילדים מתחלקים בינם לבין עצמם באופן שווה במחצית העיזבון. לדוגמא , במקרה בו אישה התאלמנה מבן זוגה ויש להם שלושה ילדים, האלמנה תירש את כל המיטלטלין של הזוג כולל המכונית, וכן תירש 50% מרכוש המוריש וכל אחד מהילדים יירש שליש ממחצית רכוש המוריש, כלומר 16.6%.
להלן רשימה לא ממצה של מקרים אחרים: אדם שהיה לו בן זוג ולא היו לו ילדים – הוריו או אחיו יורשים מחצית ובן/בת הזוג יורשים את המחצית השנייה; אדם שהיו לו ילדים אך לא היה לו בן או בת זוג – יורשים אותו רק ילדיו; אדם שלא היו לו ילדים או בן זוג- יורשים אותו נכדיו; אדם שאין לו ילדים ואין לו נכדים – יורשים אותו הוריו וילדיהם (אחיו); אדם שאין לו ילדים ולא נכדים ואין לו הורים או אחים חיים – יירשו אותו אחייניו; אדם שנפטר ואין לו קרובים כלשהם – מדינת ישראל תירש את כל רכושו.
אם המוריש ערך בחייו צוואה, יחולו הוראות הצוואה ולא ההוראות שנקבעו בחוק.
צוואה הינה הצהרה שהמוריש ערך בחייו, אשר צריכה להיות תואמת את דרישות החוק, ובה קבע המוריש מפורשות כיצד יתחלק רכושו לאחר פטירתו. צוואה ניתן לערוך בארבעה אופנים: בכתב יד, בכתב בפני עדים, בפני רשות (למשל – שופט או רשם לענייני ירושה) ובנסיבות חריגות מסוימות ניתן גם לומר צוואה בעל-פה.
במסגרת עריכת הצוואה המוריש רשאי להוריש לאחר או אחרים כל רכוש שבבעלותו,  למשל נכס הנמצא בבעלותו של המוריש בלבד (כמו דירה או חשבון בנק) וכן חלקו של המוריש ברכוש משותף עם אחרים (למשל – בדירה משותפת עם בן או בת זוג או בחשבון בנק משותף). ניתן לציין בצוואה באופן כללי את חלוקת הרכוש (למשל – אני מוריש ל-X את כל רכושי מכל מין וסוג שהוא) מבלי לפרט את הרכוש וניתן גם לפרט בצוואה את הרכוש (אני מוריש ל-X את כל רכושי, כמפורט להלן: דירה הידועה כגוש A בחלקה B, חשבון בנק C המתנהל בסניף D בבנק E) וכו'). לניסוח צוואה באופן כללי יש יתרון מאחר שלא יהיה צורך לשנותה גם אם לבעלות המוריש  יעברו נכסים נוספים לאחר מועד עריכתה. מצד שני, הניסוח הכללי ללא פירוט עלול להקשות על היורשים לאתר את הרכוש שהיה בבעלות המוריש; לניסוח צוואה בה מפורט הרכוש יש יתרון, מאחר שהפירוט יקל על היורשים לאתר את הרכוש לאחר פטירת המוריש. מצד שני, אם יגיע רכוש נוסף לבעלות המוריש לאחר עריכת הצוואה, והצוואה לא תוקנה בהתאם כך שהרכוש המפורט יכלול גם את הרכוש הנוסף, עלולה להיווצר אי בהירות לגבי זהות היורשים של הרכוש הנוסף.
יצוין שסכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח (כגון פוליסת ביטוח חיים) , על פי חברות בקופת קיצבה (קרן פנסיה וכו') או בקופת גמל – אינם נכללים ברכושו של המוריש שיחולק לפי פטירתו לפי החוק או לפי הצוואה שערך המוריש. הם יחולקו אך ורק למוטבים שקבע המוריש בעת פתיחת פוליסת ביטוח החיים, קרן פנסיה , קופת הגמל וכו'. לכן יש להקפיד על כך שהמוטבים הרשומים בגופים אלו אכן משקפים את רצונו של המוריש, ויש לפעול לעדכנם לפי הצורך.  
לאחר פטירת המוריש ניתן להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לתת צו ירושה, או צו קיום צוואה, לפי העניין. לאחר שיינתן הצו, ניתן להגישו לרשות המנהלת את רכוש המוריש (רשם המקרקעין, בנק, חברת ביטוח, קופת גמל, קרן פנסיה וכו') לצורך ביצוע העברת הבעלות מהמוריש ליורש.
הכותב הינו עו"ד ותיק, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב וא"ל במיל.
כל האמור ברשימה זו הינו בעל אופי כללי ואינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן