מסלול טיול רטוב עין טמיר, עין חרדלית ומבצר מונפור שבנחל כזיב

כמובטח, נמשיך הפעם בדיוק במקום בו עצרנו בטיולנו הקודם, עת הלכנו במורד הנחל במסלול המסומן ירוק, חוסים תחת לעצי הדולב המרשימים.
אנו עושים פעמינו אל עין טמיר, שיכולה להיות גם נקודת הסיום של טיולנו. לחילופין ניתן להמשיך אל עין חרדלית ואף לבקר במבצר המונפור המרשים.
עין טמיר
ההליכה בנחל נוחה ונעימה מאוד, וצמרות עצי הדולב המזרחי החסונים שמלווים אותו בקטע זה עשויות להגיע עד לגובה של 20 מטרים. עצי הדולב נמצאים בסכנת הכחדה, והעצים של עין זיו הפכו לסמל של המאבק להשבת מי המעיינות לטבע. העצים יפים בכל עונה: בקיץ הם מלבלבים בירוק ומצלים על שביל ההליכה, בסתיו עליהם מאדימים ונושרים ובחורף הם עומדים בשלכת. ישראל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי של עץ הדולב.
בין עין זיו לעין טמיר פעלו בעבר לפחות שמונה טחנות קמח, ואת שרידיהן של כמה מהן עדיין ניתן לראות בשטח. בכמה מקומות לאורך הדרך בין שני המעיינות יוצר הנחל בריכות מים יפות וצלולות שמכונות בפי המטיילים "בריכות גן העדן". כל מי שיטבול את רגליו במים יזכה מיד לפדיקור באדיבות דגי החפף הישראלי שחיים בנחל בהמוניהם.
עין טמיר עצמו מגיח מתוך ניקבה עמוקה ומימיו זורמים אל משטחי סלע לבנים וחלקים. שמו של המעיין נובע ממיקומו המוצנע והמרוחק יחסית מערוצי הנחל הגבוהים – "טמיר" מלשון נחבא, ולא "תמיר" מלשון גבוה. כמה צעדים במורד הנחל נמצאת "בריכת הדלבים", שמהווה מקום יפה במיוחד למנוחה. החזרה אל הרכב היא באותה הדרך.
מטיילים מטיבי לכת שמעדיפים לצעוד בטבע מאשר בכביש סלול, יכולים להגיע ישירות אל עין טמיר דרך השביל המסומן בכחול שיורד מחניון הזיתים שבפארק גורן של קק"ל. הירידה שאורכה כ-1.5 ק"מ תלולה מאוד ולוקחת כחצי שעה, וחובה לעשות אותה עם ידיים פנויות ונעליים סגורות ונוחות.
עם ההגעה לאפיק הנחל ליד עין טמיר, ניתן להחליף לסנדלים ולצעוד בשביל הירוק במעלה הנחל לכיוון עין זיו או במורד הנחל לכיוון המונפור – ולבחור את הבריכה המושלמת להעביר בה כמה שעות מנוחה בכיף. החזרה אל הרכב היא באותה הדרך, כאשר הירידה התלולה מההתחלה הופכת בסוף הטיול לעלייה תלולה בחזרה אל חניון הזיתים (שביל מסומן כחול).
עין חרדלית


במשך הדורות היו מי מעיין עין חרדלית מנותבים באמצעות תעלות ואמות מים לשימושי חקלאות ותעשיות מסורתיות כמו טחנות הקמח שנבנו באפיק נחל כזיב ואף "מפעל הסוכר הצלבני" באחוזה הפיאודלית מנואט, ששרידיה נמצאים כיום באתר הארכיאולוגי חורבת מנות הסמוך לנחל – ובה ייצרו במאה ה-12 סוכר מקני סוכר.
עד 1948 הובילה תעלה מים מהמעיין אל כפר הדייגים הערבי א-זיב, במקום שבו נמצא כיום הגן הלאומי אכזיב. עד לפני כעשור, מי המעיין אף נשאבו על ידי "מקורות" במטרה לספק מי שתייה ליישובי האזור. אולם, בעקבות רצף של שנות בצורת, בחורף 2017 המעיין כמעט שהתייבש. למרבה השמחה, החורפים הגשומים שהגיעו לאחר מכן הפכו אותו שוב לשופע מים.
העובדה שהמעיין נגיש מאוד וההגעה אליו קלה, הופכת אותו לעמוס מאוד במטיילים בסופי שבוע. את המסלול הזה נתחיל בתחנת השאיבה של "מקורות".
מתחנת השאיבה הולכים מזרחה 5 דקות ברגל על שביל כורכר נוח עד שמגיעים אל הנחל. מכאן ניתן להמשיך על השביל ולערוך גיחות למים, או לצעוד כ-800 מטרים בתוך הזרם וה"מיני ג'ונגל" שיוצרת הצמחייה שסביבו עד לבריכה העמוקה שניזונה מהצינור שמשיב את מי המעיין אל הנחל. כדי לשוב לרכב חוזרים דרך השביל הירוק.
הגעה: פונים מכביש 70 מזרחה אל כביש 8911 ויוצאים ממנו אל כביש 8913 לכיוון המושב עבדון. לפני שהכביש חוצה את הנחל, מצד ימין תבחינו בכביש משובש ועליו סימון שבילים ירוק המוביל מזרחה. פונים לכביש זה ונוסעים כקילומטר עד שמגיעים אל תחנת השאיבה של "מקורות" – ושם חונים. |  בווייז: מתקן מקורות עין חרדלית
מבצר המונפור
כמה קילומטרים מזרחה מעין חרדלית, הקימו במאה ה-12 בני משפחת דה מיי, שהגיעו מצרפת במסגרת מסעות הצלב, את מבצר המונפור ("ההר החזק" בצרפתית) כחווה חקלאית מבוצרת. בהמשך נרכש המבצר על ידי אבירי המסדר הטבטוני – שנאלצו לעזוב את עכו, בירת ממלכת ירושלים הצלבנית דאז, בשל סכסוך עם האבירים ההוספיטלרים והטמפלרים.
 האבירים הטבטונים ביצרו את המבצר עוד יותר מחשש לפגיעה בהם מצד המסדרים הצבאיים הנוצריים האחרים. אולם משום שהמבצר היה מבודד ומרוחק מדרכים מרכזיות, הוא הפך לחסר כל חשיבות אסטרטגית. לכן, בניגוד לרוב המבצרים הצלבניים, נותר שומם לאחר שנכבש ולא נבנה מחדש על ידי האיובים, הממלוכים או העות'מאנים – וכך נשמר כאחת מהדוגמאות היפות ביותר לבנייה המבוצרת של ימי הביניים בארץ ישראל.
על קירות המבצר וכן על גדות הנחל ומדרונותיו בסמוך לו צומחים שיחי לענה שיחנית (שיבה), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. מי שיזדמן למקום באביב יבחין גם בפריחתו הוורודה של לוע הארי הגדול – שגם לגביו קיים ויכוח בקרב החוקרים אם מדובר בצמח בר נדיר או שמדובר בצמח תרבות שהובא גם הוא לארץ על ידי הצלבנים. בהנחה שמדובר בצמח בר, הוא נדיר ביותר ונמצא רק במספר אתרים מצומצם – אחד מהם הוא מבצר המונפור וסביבותיו.
מסלול הטיול אל המונפור מתחיל בחניון המצפור בפארק גורן, שממנו נשקף הנוף המרהיב של נחל כזיב והמבצר על צלע ההר. המסלול באורך של כ-4 ק"מ (הלוך ושוב) כולל מורד תלול לנחל ומעלה תלול למבצר, ושיבה באותה דרך חזרה. המסלול מסומן בצבע אדום, ומשך הטיול כשלוש שעות.
הגעה: פונים מכביש 70 מזרחה אל כביש 899 חולפים על יערה ואילון ואז פונים ימינה לחניון המצפור שבפארק גורן.  |   בווייז: פארק גורן

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן