סיור בגן לאומי אפולוניה

במרחק נסיעה קצרה מרמת-גן, שוכן לו תל קסום שייקח את המבקרים בו למסע בזמן – תל ארשף הידוע בשמו אפולוניה. אפולוניה שוכנת בצפון הרצליה פיתוח, על רכס הכורכר המערבי, המצוק המשתרע לאורך חוף השרון, שבו שכבות של כורכר, חמרה וחול. בראש הצוק, המתנשא מעל מעגן טבעי קטן, התיישבו בני אדם לפני כ-2,500 שנה וכך החלו קורותיה המרתקים. אם תגיעו לכאן, תגלו את הווילה הראשונה באמת שהוקמה באיזור הרצליה... עם נוף לים!

האתר נמצא בתוך גן לאומי, ורשות הטבע והגנים הכשירה אותו לקהל.

זכרו כי מאז שנפתחו הגנים הלאומיים בתקופת הקורונה, יש לתאם ביקור מראש באתר האינטרנט שלהם.

קצת היסטוריה:

היישוב הראשון באתר נוסד בידי הפיניקים בשלהי המאה ה-6 לפסה”נ (התקופה הפרסית). הפיניקים כינו את המקום ארשוף על שם אחד מהאלים שלהם, רשף, אל המלחמה והסערה. הם ניצלו את הים: שלו ממנו חלזונות שמהם הפיקו את צבע הארגמן, והשתמשו במפרץ הטבעי כמעגן לאניות שבהן סחרו עם העולם היווני.

בתקופה ההלניסטית, במאות ה-1-4 לפסה”נ, זיהו תושבי המקום את רשף עם האל אפולו, וכינו את העיר אפולוניה. מאוחר יותר, כבשו החשמונאים את מישור החוף (כולל אפולוניה).

בתקופה הרומית, במאות ה-1-3 לסה"נ, התפתחה אפולוניה והפכה לעיר של ממש. בתקופות הרומית והביזנטית התקיימה באפולוניה קהילה שומרונית ואולי גם קהילה יהודית. בתקופה הביזנטית, במאות ה-6-5 לסה"נ, הגיעה העיר, שכונתה אז סוזוסה, לשיא פריחתה. היא הפכה לעיר הנמל של דרום השרון. שטחה באותה תקופה היה 280

דונם, והיו בה גתות ובתי בד לעיבוד תוצרת חקלאית, וכן תעשיית זכוכית מפותחת. כנסייה מפוארת ניצבה בדרום-מזרח העיר. היתה זו עיר ללא ביצורים, ובה מערכת מים משוכללת, שהתבססה על אגירת מי גשמים בבורות.

בתקופה המוסלמית הקדומה, במאות ה-11-7 לסה"נ, נשלטה העיר בידי המוסלמים, שכינו אותה ארסוף והקיפו אותה בחומה, כדי להתגונן מפני התקפות הצי הביזנטי. שטח העיר הצטמצם לכדי 90 דונם והיא הייתה בנויה בצפיפות.

בשנת 1099 לסה"נ, לאחר שכבשו את ירושלים, צרו הצלבנים על ארסוף אך מתקפתם נכשלה. באביב 1101 לסה"נ הצליח המלך הצלבני בלדווין הראשון, בעזרת צי אניות מגנואה, להכניע את העיר. הצלבנים כינו את העיר ארסור.

באמצע המאה ה 12- לסה"נ נמסר כל אזור דרום השרון למשפחת אצילים צלבנית וארסור הפכה לבירת האזור. הצלבנים חיזקו את חומות העיר המוסלמית וחפרו את החפיר היבש כהגנה נוספת.

בעקבות מפלת הצלבנים בקרב חיטין, בשנת 1187, עברה העיר לשליטת המוסלמים למשך ארבע שנים. ניצחון הצלבנים בקרב ארסוף בשנת 1191, קבע את שליטתם בארץ-ישראל למאה שנים נוספות.

בשנת 1241 החלו הצלבנים להקים מבצר בצפון העיר, בהנהגתו של ז'אן ד'איבלין ד'ארסור. עם מותו בשנת 1258, עברה ארסור לידי בנו, בליאן הראשון. הלה לא עמד בלחץ המתקפות של המוסלמים הממלוכים, ולכן מסר את השליטה על הסניוריה הפיאודלית של מחוז דרום השרון, כולל השליטה בארסור, לידי מסדר ההוספיטאלרים. כמה מאות לוחמים ממסדר זה ישבו בתוך המבצר. באביב 1265 עלה על ארסור הסולטאן הממלוכי בייברס בראש צבא גדול וחזק. במקום התנהל קרב במשך ארבעים יום עד שנכבשה העיר. כאשר ראו הלוחמים הצלבנים שהיו בתוך המבצר כי אפסה תקוותם, הסכימו להיכנע בתנאי שיינתן להם לעזוב את העיר.

בייברס הסכים, אך לאחר שנכנס למבצר אילץ את המגינים להרוס את המבצר ולשרוף אותו, ולקח אותם בשבי. כך הקיץ הקץ על העיר ארסור ועל מבצרה, שהתקיים עשרים וארבע שנים בלבד… הממלוכים הקימו כאן משלט צבאי, שנעזב לאחר זמן מה, ומאז ננטש המקום.

מה רואים לאורך המסלול:

החפיר הדרומי: נראה בקרבת החניה, לפני הכניסה לגן הלאומי. החפיר, שהיה יבש, הוא חלק ממכלול הביצורים של העיר הצלבנית. הוא מקיף את העיר משלושה עברים; בצד המערבי מוגנת העיר באופן טבעי במצוק הכורכר הזקוף. החפיר תחום בצד אחד בחומת העיר ובצד השני בקיר, עומקו כ 4- מ' ורוחבו כ 10- מ'.

תצפית על הווילה הרומית: התצפית ממוקמת על תוואי החומה מהתקופות המוסלמית והצלבנית. משני צדי החומה נראים שרידי מתקנים מהתקופה הביזנטית, ששימושם אינו ברור. הווילה הרומית התקיימה כאן במאות ה-1 וה-2 לסה"נ. היא תוכננה ונבנתה לפי מסורת האדריכלות הרומית, וכוללת חצר מרכזית פתוחה מוקפת עמודים, מוקפת בחדרים מקורים.

שביל הים: מסלול הסיור עובר בתוואי החומה מעל הים, ובו שרידים מתקופות שונות:

החומה – נבנתה בתקופה המוסלמית הקדומה, כנראה בימיו של החליף האומאי עבד אל-מלכּ (705-685 לסה"נ), ושופצה באמצע המאה ה-12 לסה"נ בידי הצלבנים. עובי החומה כמטר אחד, והיא הקיפה את העיר מכל עבריה. חלקים מהחומה, שהתמוטטו במשך הזמן, עודם נראים על החוף.

בריכות מים – מערכת של בריכות מים מטויחות מהתקופה הביזנטית.

בור מים – בור חצוב לאיסוף מי גשמים ומעליו קמרון חביתי בנוי. בצדו הדרומי של הקמרון נמצא צינור חרס, שהוביל את המים לבור. זמנו של בור המים אינו ידוע, אך ברור כי בכל התקופות התבססה אספקת המים של העיר על אגירת מי גשמים בבורות חצובים.

בריכת מים – מדופנת באבנים. שימשה לאגירת מים, כנראה מהתקופה הביזנטית.

כבשן סיד – פעל בשלהי התקופה העות'מנית. בכבשן שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד. הכבשן בנוי בור מדופן באבנים בקוטר 4 מ', מעליו תקרת אבן דמוית כיפה, שעליה הניחו את אבני הגיר המיועדות לשרפה. בחלל הבור הסיקו את חומר הבערה, ותהליך השרפה נמשך בין שלושה לשישה ימים.

שרידי החומה הצלבנית – נראים ליד כבשן הסיד.

המבצר הצלבני: המבצר הוקם בחלק הגבוה ביותר באתר החל משנת 1241 לסה"נ. הוא מוקף חפיר ושלוש מערכות ביצורים: מערכת הביצור החיצונית כללה חומת תמך, מגדלים חצי-עגולים ושער. המערכת הפנימית הייתה קיר היקפי, בגובה כ 6- מ', שתחם את המערכת החיצונית והיה גבוה ממנה. למעשה זהו הקיר החיצוני של שורת החדרים שמסביב לחצר המבצר. מערכת הביצור השלישית הייתה מגדל העוז, שנישא לגובה 10 מ'.

1 . תצפית על המבצר הצלבני – החפיר של המבצר, שרוחבו 30 מ' ועומקו כ 14- מ', היה יבש והגן על המבצר. אל המבצר נכנסו באמצעות גשר שעבר מעל החפיר )התצפית נמצאת מעל ראש הגשר(. הכניסה מקצה הגשר אל השער הפנימי של המבצר הייתה עקיפה.

2 . תצפית – הקרב על המבצר – ארסור הצלבנית נפלה בקרב יבשה מול צבאו של הסולטאן הממלוכי בייברס ובהנהגתו. הקרב נערך באביב 1265 לסה"נ ונמשך ארבעים ימים. צבא הממלוכים היה חזק ומאורגן, חייליו מילאו את החפיר בקורות עץ, קירבו אל החומה מכונות מלחמה, חפרו מנהרות לכיוון המבצר, וירו אבני קלע וחצים. הלוחמים הצלבנים שרפו את קורות העץ, חפרו מנהרות נגדיות וירו גם הם אבני קלע וחצים. עצמת הצבא הממלוכי גברה על כוחם של הצלבנים והעיר נפלה לידיהם. המבצר נפל לידי הממלוכים ימים מספר לאחר נפילת העיר, והם אילצו את הצלבנים להרוס ולשרוף אותו ולקחו אותם בשבי.

3 . שער הכניסה הפנימי למבצר – התנשא לשתי קומות והיה מוגן בשני מגדלים חצי-עגולים. הכניסה לשער כללה סבכת ברזל, ולאחריה שתי דלתות עץ. אולם הכניסה היה מקורה ובו ספסלים משני צדיו. חשיפתו של השער מאמתת את תיאור השער הפנימי של המבצר, הנראה בחותם של הסניור בליאן הראשון, שמקום מושבו היה בארסור.

4 . חצר המבצר – קומת הקרקע של המבצר, שאורכה 28 מ' ורוחבה 10 מ'. רצפת החצר הייתה עשויה טיח גס. מהחצר עברו אל הקומה השנייה של המבצר ואל האולמות התת- קרקעיים. החצר מוקפת חדרים, ובצדה המערבי נמצא מגדל העוז.

5 . האולם הצפוני – אולם ומגדל חצי-עגול. שטח האולם 5×12 מ'. הקירות היו מטויחים טיח לבן, והשתמרו לגובה 4 מ'. אין כאן עדות לקומה שנייה, ושימושו של האולם אינו ברור.

6 . מתקן האחסון – מתקן עגול שקוטרו 3.30 מ'. קירותיו בנויים אבני גזית והוא היה מקורה בתקרת אבן דמוית כיפה. רצפתו בנויה אבני טחינה. שימש כנראה לאחסון דגנים ומוצרי מזון אחרים.

7 . מתקן הטחינה – מתקן עגול שקוטרו 3.40 מ'. רצפתו עשויה אבני גיר ובמרכזה אבן עגולה עם חור במרכזה, ששימשה ציר למתקן הטחינה. המתקן שימש כנראה לטחינת דגנים לקמח. בתוך המבצר התגוררו כמה מאות חיילים והמתקן סיפק את הקמח למזונם.

8 . המטבח – בצדו האחד שרידים של חמישה תנורי בישול; בצדו השני – שתי בריכות מים מטויחות ותעלת מים.

9 . חדר האוכל – שימש את חיילי המבצר בזמני הסעודה. במבצר נחשפו קערות חרס רבות, האופייניות לתקופה הצלבנית, ששימשו כלי אכילה יומיומיים; נמצאו גם צלחות מזוגגות ומעוטרות בצבע, האופייניות לתקופה.

10. תצפית מגדל העוז – מגדל העוז הוא מבנה מתומן )בעל שמונה צלעות(, שהיה בנוי על גבי קמרון מדורג, והתנשא לגובה 10 מ'. זו מערכת הביצורים השלישית של המבצר, שהיא גם הגבוהה ביותר. מכאן צופים אל הנמל הצלבני, שבכניסה אליו היו שני מגדלים, אחד מכל צד. שרידי שני המגדלים נראים מבצבצים מתוך הים. מכאן ניתן לראות את יפו בדרום וקיסריה בצפון – אף הן היו ערי נמל צלבניות. ממגדל העוז ניתן לצפות אל תוך המבצר ולראות את שרידיו ואת שער הכניסה הפנימי.

11 . החדר השרוף – לאחר שנכנעו הצלבנים בפני הממלוכים, הכריחו אותם הממלוכים להרוס את המבצר ולשרוף אותו. שרידי השרפה נראים בקירות חדר זה. מחדר זה ירו החיילים הצלבנים אבני קלע וחצים לעבר החיילים הממלוכים, כפי שעשו גם מחדרים אחרים, שפנו לכיוון ראש הגשר והחפיר. במבצר ובסביבתו נמצאו 2,200 אבני קלע, רובן ליד שער הכניסה הפנימי.

12 . תצפית על מערכת הביצורים החיצונית של המבצר – מכאן נראים חפיר המבצר וראש הגשר, שהוביל אל השער החיצוני של המבצר.

חפיר העיר – צדו הדרומי של חפיר העיר נחפר בשנת 1998, ובעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית. בשנת 1996 נחפר שער העיר המזרחי, שעדיין נמצא בשטח תע"ש. אפשר לראות בבירור שהחפיר ממשיך מעבר לשטח החפור ושעומקו כ-4.5 מ'.
הווילה הימית הרומית – בתחילת שנות ה-80 נחפר חלק קטן מהווילה הרומית, אך רק לאחר החפירות הנמרצות שנערכו בשנת 1998 התגלתה הווילה הרומית במלוא תפארתה. הווילה הצופה לים מתוארכת למאה הראשונה לסה"נ, והיא חרבה ברעידת אדמה בשנת 127/8 לספירה.
המבצר הצלבני – בנייתו של המבצר מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. מבנה המבצר מושפע ממבצרים דומים בדרום-אנגליה ומעיד שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז). את המבצר בנה בליאן מאיבלין, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם תחילת מסעו של ביברס לארץ ישראל, הוא הוחכר עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה לשליטת ההוספיטלרים. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.
שביל הים – מנקודת הפיצול השביל יורד לכיוון הווילה הרומית ואחר כך נצמד לתוואי החומה. המסלול חוזר ונפגש עם המסלול העליון במתחם עץ האשל.
כבשן הזכוכית – כבשן הזכוכית שבכניסה לגן פעל בתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עד כה התגלו עדויות למספר כבשנים באפולוניה ובסביבתה הקרובה, ונראה שתעשיית הזכוכית הגולמית הייתה אחד מענפי הכלכלה החשובים של העיר משך התקופה. בעזרת שרפה בטמפרטורות גבוהות במיוחד (1,100 מעלות צלזיוס) הפך כבשן הזכוכית את החומר הגולמי, חומר שעיקרו צורן (סיליקה) הנמצא בחול ים, למשטח של זכוכית גולמית שעוביו כ-50 ס"מ. לאחר הצריפה פורקו משטח הזכוכית והכבשן, ומכאן שהכבשן שימש לצריפה אחת בלבד. משטח הזכוכית פורק לגושים אשר נמכרו לאומני הזכוכית לטובת יצור כלים וחפצים מזכוכית בכבשן נפרד.
מסגד סידנא עלי – מסגד סידנא עלי הוקם בשנת 1481 ונקרא על שם הלוחם עלי איבן עלים, שלפי האמונה המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים באפולוניה בשנת 1250. צריח המסגד מתנשא לגובה 21 מ'. את המסגד בנה שאמס א-דין, שקברו נמצא בעיירה ג'לג'וליה. המסגד פעיל כיום, והכניסה אליו מותרת בלבוש צנוע בלבד.
בין המסגד למצוק החוף נמצא בית קברות מוסלמי עתיק, שהוא אתר עתיקות, ובו מצבת קבר השיח' מנצור וכמה קברי פיר מוזנחים.

איך להגיע?

בצומת כפר שמריהו פונים לכיוון הרצליה פיתוח (לפי השילוט החום), בכיכר השנייה פונים ימינה לרח' ווינגיט וממשיכים ישר עד לגן.
בווייז: גן לאומי אפולוניה (תל ארשף)

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן