ראיון עם רננה ירדני יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח רמת-גן

"עוברים מחשיבה תמא"ית לחשיבה מתחמית" מערכת 'במרום' נפגשה לשיחה עם הגב' רננה ירדני, חברת מועצת העיר מרשימתו של ליעד אילני. רננה, אדריכלית במקצועה, מביאה איתה לתפקיד, כך מסתבר לנו, רוח רעננה ודרייב להניע תהליכים הנוגעים להתפתחות העיר, בעיקר מבחינת ההתייחסות לשטחים ומבנים ציבוריים, שזהו למעשה עיסוקה העיקרי של החברה הכלכלית. דיברנו איתה על עבודתה מתוך רצון להבין את פעילות החברה והשלכותיה על חיינו בעיר בכלל ובמרום נווה בפרט.

רננה, ספרי לנו בכמה מילים, מי את רננה ירדני.

אני אדריכלית במקצועי, מתכננת ערים בעברי, ובעלת חברה הנותנת שירותים בכל הקשור לתכנוני ערים. הייתי מהנדסת מועצה עירונית מטה יהודה, הייתי מתכננת מחוז המרכז של משרד הפנים ולאחר מכן גם מהנדסת העיר אילת. ייעצתי לגופים ממשלתיים ועירוניים רבים, ועכשיו אני בתפקיד פוליטי בעיר רמת-גן.

מה הסיבות שהביאו אותך לתפקיד?

הפנייה אלי נעשתה בזכות הנסיון שיש לי של למעלה מ-30 שנה בתחום של תכנון עירוני ומוניציפאלי על כל היבטיו.

חברתי לליעד אילני שבלט לי מלכתחילה כמנהיג לכל דבר ועניין. הוא לא היחיד שפנה אלי, אגב, ובחרתי להצטרף אליו ואני מאד שמחה לשותפות איתו ולשותפות שלו עם ראש העיר כרמל שאמה הכהן שמנהל לדעתי את העיר ביד רמה ומהווה מנקודת ראותי השראה לכל העוסקים בעניין.

לאחר הבחירות מונית ליו"ר החברה הכלכלית. ספרי לנו בכמה מילים במה החברה מתעסקת ומה תפקידה.

הוצעו לי מספר תחומי פעילות בעירייה ושמחתי שיכולתי לבחור בתפקיד הזה שהינו ביצועי ועוסק בעשייה היומ-יומית. נכנסתי כבר למחרת התמנותי לקלחת ולעשיייה מיידית.

הלחם והחמאה של החברה היא כמי שמבצעים את מבני, מתחמי ותשתיות הציבור ברמת-גן. עם כניסתי לתפקיד שמתי לי לדגל לפתח כמה שיותר, ואנחנו רק בתחילת הדרך, את סעיף היוזמות העירוניות. כלומר – להשתמש בבמה הזו, לצורך מה שאני קוראת לו, "היתרון המותר" שמעבר ללחם והחמאה, ובכך אני עוסקת מדי יום.

כשאת אומרת יוזמות וה"יתרון המותר", למה את מתכוונת? תני דוגמאות. ליוזמות שאת מקדמת בפועל.

החברה הכלכלית, מבחינתי, נכנסה עם כניסתי לתפקיד לתקופת הרצה אמיתית, שכן יושבי הראש הקודמים היו ראשי העיר לרבות מר זינגר, שגם הוא מתוקף תפקידו כראש עיר ככל הנראה לא היה יכול להקדיש את הזמן הנחוץ לקדם יוזמות בחברה ולקדם את פעילותה. אני מאמינה שהחברה מקבלת עכשיו תנופה ורעננות. העובדה בשטח היא שכשהגענו לחברה היא לכאורה התאוששה ממינוס גדול שהצטבר לאורך השנים, אולם שקעה מיד חזרה כי לא קיבלה מספיק חמצן מטעם העירייה. רוב מבני הציבור עד 2019 הוקמו על ידי מחלקת מבנים וציבור של העירייה ולא על ידי החברה הכלכלית. במילים אחרות – לא נתנו בנו מספיק אמון, ועכשיו אני שמחה לבשר שבשנת 2020 אנו הולכים לשלש ואפילו לרבע את ההשקעה במבני ציבור.

כלומר: א. ביססנו השנה אמון בחברה, ב. קיבלנו דרכי פעולה, ג. נרחיב את שירותי החברה, ד. הכנסת עיסוקים נוספים לטובת הציבור העירוני.

בקדנציה הקודמת החברה לפי מה שבדקנו עסקה בפרוייקטים ציבוריים, למשל הקמת קרית המוזיאונים. מה הבשורות מבחינת פרויייקטים?

יש הרבה מאד פרוייקטים ומבני ציבור בקנה ובהתחלת עבודה. אשכולות גנים חדשים, תשתיות של קווי ניקוז ראשיים, הסדרת רחובות בורסה, ועוד… מספר הפרוייקטים ממש הוכפל מאז כניסתי לתפקיד. היתרון אגב, בחברה כלכלית היא שהיא עובדת כחברה פרטית (בע"מ) המנהלת את ענייניה ואת המכרזים שלה באופן תכוף ומסודר ותחת ביקורת תדירה יותר מאשר עירייה. יש לה אפשרות בקלות יחסית להרחיב את שירותיה.

כרמל שאמה, ראש העיר, טען בעבר לגבי החברה הכלכלית שיש בה בזבוז של כספים, בייחוד למשכורות המנכ"ל, וכד'. האם היום הוא רואה את זה מזווית אחרת? גם מבחינת השינויים במצבת כח האדם בעירייה במחלקת הבינוי וגם אצלכם.

כח האדם במחלקת הבינוי נחוץ. הן בענייני תשתיות והן בענייני מבני ציבור. העירייה היא הרגולטור ואנו לא ניכנס לנעליים של הרגולטור הן מבחינת התכנון הפיזי והן מבחינת הביצוע ואישור מהלכים אלו ואחרים. עם זאת, אני חושבת שמבחינת התפוקות של החברה הכלכלית לא היה כדבר הזה בעבר, וגם אם לא היה אמון בעבר בחברה, היא נבנתה מחדש ב 2019. התמנתי ליו"ר ללא שכר, התמנה מנכ"ל ושני סמנכלים, וכולנו עושים מבחינת תפוקת עבודה משרה וחצי לפחות. מבחינת הנהלת העיר והעומד בראשה, ניתנה בקדנציה הנוכחית יד פתוחה הרבה יותר להתחיל לטפל בפרוייקטים. אני מאמינה שכבר בשנה הנוכחית עשינו טוב הן לחברה הכלכלית והן לטובת העיר. הראייה מבחוץ ומבית על החברה הופכת לחיובית ככל שמתקדמים יוזמות ופרוייקטים בעיר.

כאדריכלית וכחברת מועצה, בטח בתפקידך, איך את רואה את כל נושא התמ"א שפרחה ברמת-גן ונעצרה עם החלפת השלטון בעיר?

התמ"א לא נעצרה לגמרי, כי יש עדיין היתרים כבר בפעילות ובבנייה שמטופלות בועדה המקומית שאני חברה בהן, וגם כאלו שמגיעים ונבחנים כל מקרה לגופו. אי אפשר ליצור שטחי ציבור נחוצים בשכונה מתרבה וגדלה וצומחת, ככה מן הריק. אנשים מתחתנים, רוצים להקים בית ולגור בסביבה עם כל השירותים הציבוריים הנדרשים. אי אפשר להתעלם מהצורך הזה ולהתייחס יותר להרחבה פרטית של כל בניין בפני עצמו. חייבים ליצור ויסות ויחד עם הגדלה מסיבית של יחידות דיור וצריך לתת מענה לצורך הקיים והנושם לשטחי ולמבני ציבור, אגב, גם לאוכלוסייה המתבגרת.

מה דעתך על נושא הקמת אשכול הגנים ברחוב רימלט, תוך שימת דגש על כך שהשכונה הולכת ומתבגרת וזקוקה אולי למבני ציבור אחרים?

אני מכירה את הוויכוח הנוגע לאשכול הגנים ברימלט. יש גלגל חיים, גם בשכונה, ועם הזמן יתחלפו גם דיירי השכונה המבוגרים עם זוגות צעירים שייכנסו לשכונה, וגם לאשכול גנים שכזה יש ויהיה גלגל חיים תואם. היום החשש של תושבי השכונה הוא מעומס "צרכנים" של שרותי האשכול מבחוץ, אבל בראייה לטווח ארוך, אם נסתכל עוד עשור, הצריכה של שירותי האשכול תבוא בהחלט מתוך שכונת מרום נווה. אחוז המגיעים לאשכול מבחוץ יילך ויפחת ואחוז המגיעים מתוך השכונה יילך ויגדל. שכונה עירונית זה אורגניזם חי שמשתנה עם הזמן, וחייבים להכיר בזה, גם אם אנשים בשכונה כרגע רואים בעין לא יפה את בניית האשכול של הגנים.

יש עוד הרבה דברים אחרים שמצריכים צורכי ציבור, ולא רק שב"צ (שטח בנוי ציבורי) אלא גם שצ"פ (שטח ציבורי פתוח). נכון, שאחד הגנים היפים בעיר הוא הפארק במרום נווה כמובן, אולם יש לתת את הדעת על תושבים משטחים מרוחקים יותר מהשכונה, ולאפשר גם להם נגישות מיידית לצרכי ציבור על פי תקנים שאנו מודדים מדי פעם.

איך את רואה את התכנון של הבנייה בשנים הקרובות?

אני שותפה לכל החלטה קודם כל, ושנית – ברור לנו שמסת הבנייה בשנים הבאות תהיה במזרח העיר, שם מתוכננות 15,000 יחידות דיור ומדובר במסה רצינית ביותר בכל קנה מידה, גם ארצית. מדובר בשליש עיר, וזו מסה שתשנה את המאזנים בעיר. אם נתייחס לשכונה ותיקה כמו מרום נווה, היא תהפוך להיות ממש מרכז העיר – בין מזרח למערב. סביב מרום נווה שהיא אחת הראשונות להיבנות לגובה באופן מרוכז, נראה הרבה הרבה יותר בנייה לגובה. החשיבה הופכת להיות מחשיבה תמא"ית לחשיבה מתחמית. מה שיהיה משמעותי זה המרחק והמרחב בין הבניינים ומה יהיה השטח הציבורי הפתוח – שטחים חומים וירוקים – ביניהם ומה יהיו מבני הציבור במתחם שישרתו את ציבור הדיירים ברבי הקומות הללו. אי אפשר להמשיך את מה שהיה. החשיבה היא לפתח מתחמים שיאכלסו תושבים רבים שיהנו מריאות ירוקות וסל שירותים עירוני נדרש בסמוך.

אם אנחנו מדברים על מזרח העיר, מה את עושה על מנת לטפל בבעיות שייווצרו עקב בניית הקו הסגול?

קודם כל בואו נודה שהקווים האדום, הצהוב ובעיקר הסגול – שלושתם הם עורק חיים נחוץ ביותר לעיר. אפשר להתווכח על ניואנסים, אולם זהו השלד העירוני החדש, בלעדיהם לא יהיו חיים אורבניים בריאים. אם לשפוט אם צריך או לא את הקווים – אז צריך, ועכשיו אם להתייחס לבעיות שנוצרו, כמי שעסקה בעניינים רבים של מערכות תחבורה למיניה בארץ כולל שדות תעופה, רכבות ועוד, יש דברים רבים שהייתי עושה אחרת בתכנון הקווים. הנקודה הכואבת של הקו הסגול על אלוף שדה הירדן ואלוף שדה רבין, היא שמדובר בהחלטות ברמת שר התחבורה, וכידוע לכל, אי אפשר לעשות מהפכה בלי שיהיה שר מכהן שמחזיק את התורן לתקופה ארוכה. אין לי את כל המידע שיש לנת"ע כדי לקבל החלטות, אולם צריך בהחלט לשבת לשולחן דיונים כדי למצוא אלטרנטיבות ושיפורים לקו כשיהיה עם מי לשבת. נת"ע כידוע החלו בהפקעות לצורך הבנייה ואין ספק שצריך הסתכלות מחודשת. בקדנציה הקודמת התחיל המאבק וברגע שתהיה אופציה מבחינתנו להרים תכנית חלופית שתשפר ותעלים את הבעיות, ולהגיש אותה לשולחן הדיונים כהצעה, בהחלט נעשה זו. אני תקווה שנצליח להתארגן מיד עם כינון ממשלה וקבלת שר תחבורה רציני, וכשנת"ע תתאושש, וננסה יחד לפתור את הבעיות.

את יכולה לספר לנו בכמה מילים על תחרות העיצוב האדריכלי למבנה העגול בפארק הלאומי שנערכה לאחרונה?

אחד הדברים ששמתי לי כדגל גם מכוח המקצוע שלי בתחום, הוא לעלות על נס את עניין העיצוב האורבני במיטבו. כלומר, לא מספיק לתכנן שפה יהיה פארק, ושם בית ספר וכד, אלא מה מתקבל בסוף. מה התמונה הכוללת האסתטית של המרחב העירוני הציבורי. כבר ב-2019 הוצאתי לפועל שתי יוזמות שבמיידי הפכו לאבן שואבת לעיר, מכאן ולהבא כל שנה ושנה.

היוזמה הראשונה  – תחרות עיצוב של מיזם ציבורי. השנה התחרות היתה על פנינת החמד בפארק הלאומי –  הבית על האגם – אייקון אדריכלי בפארק שהפך עם השנים להיות פיל לבן ומוזנח שממש כואב הלב לראות אותו. ראש העיר וממלא מקומו ליעד שהוא גם יו"ר הפארק, שמו למטרה להפוך אותו לשמיש וללב הפועם של הפארק כבר בשנת ה-100 לעיר. ביקשתי וקיבלתי אישור לקיים תחרות עיצוב למבנה. להפתעתי הגיעו לא פחות מ-64 הצעות מאדריכלים/יות וצוותים שונים. הקמנו צוות שופטים כולל ראש העיר, ליעד, מהנדסת העיר, אדריכל העיר, אנוכי ועוד שני אדריכלים מכובדים: אדר' תגית קלימור שהיא זוכת תחרויות נצחית ואדר' משה צור שהוא מהגדולים בישראל. בחרנו זוכים שנהנו מפרס כספי, ואנו נהנים מהצעות מרהיבות שעוד נמצה אותן לקראת הפיכת הבית האגם לספינת דגל יוקרתית של העיר. אגב ההצעה הזוכה מרהיבה באופן יוצא מהכלל כאמירה אדריכלית שהיא "וואו",. ההצעה שבמקום השני יפהפהיה גם היא, שלוקחת בחשבון חידוש ושימור של רוח המבנה הישן. אגב, שלושת הזוכות במקומות הראשונים היו נשים אדריכליות, ואני גאה על כך.

בוודאי שכל נושא השימור של המבנה כך או אחרת היה חלק, אגב, מהדרישות בתחרות, ואנחנו נבחן הכל לקראת החלטה. המבנה נבנה בשנות ה-60 והוא רעוע ומוזנח. מבטיחה שנהיה יצירתיים בנושא. התחרות עצמה כמובן שנותנת דחיפה לנושא, וצריך להחליט לגופו של עניין גם ובעיקר מבחינה כלכלית אם אפשר להגשים את אחת ההצעות במלואה או בחלקה. פנטזיות עולות כסף, אולם ההצעות שהתקבלו היו מדהימות, כשחלקן משמרות בהחלט את המבנה המקורי.

היוזמה השנייה – קיימנו כנס אדריכלות בעיר. לארגן כנס כזה לוקח כחצי שנה. אני חצי שנה בתפקיד והנה הרמנו כנס כזה בחצי השנה הזו. קיים כנס ארצי גדול בנושא אדריכלות, ולשמחתי התאחדות האדריכלים קיבלה את הצעתי שיתקיים לידו כנס משני בסדר גודל עירוני ראוי, ועצם קיום הכנס ברמת-גן, מסייע לתכנית שרמת-גן תהפוך עם הזמן לבירת עיצוב מרחב ציבורי בישראל בתנאי צפיפות בעלייה. אני כאדריכלית שעוסקת בטווח הבינוני והארוך חושבת שחשוב להעלות את הפעילות בכנסים מסוג זה. הכנס היה מרהיב ומאד מקצועי שיירשם לזכותה של העיר רמת-גן ואני תקווה שבאמת מיסדנו השנה תחילתה של מסורת עירונית נפלאה שתשפר את הסביבה העירונית לא רק בעיר הזו והיא תהיה בעצם מאור הארץ הזו בתחום.

מה עם נושא אצטדיון רמת-גן?

האצטדיון הלאומי היה ברמת-גן וצריך להשאר ברמת-גן, אולם לדעתי בשטח אחר ברמת-גן. צריך לקחת בחשבון שהשטח של האצטדיון הקיים הוא שטח נדלנ"י בעל חשיבות עילאית ברמה מטרופולינית. זהו הבורסה-2. מול המגדלים של בני ברק. יש לנו כל כך הרבה מה לעשות בצד הזה של הנחל ועוד לא תם הפרק העוסק באצטדיון. אני שותפה לחשיבה (גם הכלכלית) על השטח הזה, ואני בטוחה שנעשה שם בסופו של דבר מה שיהיה הכי טוב לעיר.

לאחר כשנה במועצה, מה דעתך על תפקוד הקואליצה ובראשה ראש העיר ומה הבשורה לשנים הבאות?

לכבוד הוא לי לשרת את הציבור. אני עושה זאת ללא שכר ונהנית מהזכות לשרת את הציבור בתקופה זו של הנהלת העיר הנוכחית. אני מרגישה שהעשייה הציבורית היא ברמ"ח איבריו של כל אחד ואחת מאיתנו בקואליציה. אני זוכה לשת"פ מצויין עם כל מי שעוסק בנושאים משיקים, וזה תענוג. נכון שהעבודה האינטנסיבית היא גם על חשבון חיים פרטיים ואני שמחה שהפעילות הזו נקרתה בדרכי.

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן