עולם העבודה החדש – לא מה שחשבת

מגפת הקורנה והתנאים החברתיים שהיא כפתה, כמו הריחוק החברתי וסגירת המקומות להתכנסויות חברתיות, הביאה איתה גם שינוי משמעותי בשוק העבודה. חופשה ללא תשלום (חל"ת) ועבודה מהבית הם רק שתי דוגמאות לתמורות העמוקות שחלו בשוק העבודה בשנה האחרונה. תמורות אלה יצרו עניין של כלל הציבור בשוק העבודה סביב השאלה כיצד ואיך עתיד להראות שוק העבודה?
ובכן אם נבחן את שוק העבודה לעומק נגלה שהקורונה אמנם שינתה לא מעט דברים בשוק העבודה אולם התמורות בשוק זה החלו הרבה לפני פרוץ המגיפה. נסו לצייר בעיני רוחכם את שוק העבודה שהיה רלוונטי בעידן של סבא וסבתא שלכם ותבינו כמה שוק העבודה שונה היום: סביר להניח שסבכם עבד במקצוע אחד במשך כל חייו הבוגרים? סביר להניח גם שסבכם עבד במקום עבודה אחד פרק זמן של עשרות שנים? סביר להניח שסבכם היה המפרנס העיקרי שלא להגיד היחיד בבית? כמה מן ההיגדים האלה רלוונטיים לשוק העבודה בו אנו פועלים כיום?
אז כמו שניתן לראות חלק מהמגמות של השינויים בשוק העבודה לא נולדו בגלל מגיפת הקורונה.
לא רק שהמחקר יודע לספר לנו כי אנשים עד גיל 38 יחליפו מעל 10 מקומות עבודה (זאת לא שגיאה ! אכן 10 מקומות עבודה) המחקר גם מגלה לנו כי אנשים מחליפים מקצועות באופן תדיר כיום. אם פעם דיברו על קריירה ראשונה ושנייה לכל היותר (כאשר הקריירה השנייה היא בדר"כ לקראת גיל הפנסיה) כיום אנו ניצבים בפני סיטואציה אחרת לחלוטין אשר בה אנשים עוברים בין תחומי עבודה שונים ורבים.
זאת ועוד שוק העבודה השכיר שהיה רובו גברי לפני חצי מאה התגוון עד מאוד -כיום הפערים בישראל בין תעסוקת גברים לתעסוקת נשים הצטמצמו ונשים ללא ספק משולבת היום בשוק העבודה. נתוני גיוון תעסוקתי אלו רלוונטיים גם לתחומים אחרים. אנו פוגשים היום יותר חרדים וחרדיות, יותר ערבים וערביות, ויותר אנשים בעלי קשיים ואתגרים. במילים אחרות שוק העבודה שהיה בעבר מנגנון מפלה הפך בשנים האחרונות למנגנון מגוון ומכיל הרבה יותר. למען הסר ספק, חזון השוויון המיוחל בין בני כל המינים וכל הקבוצות החברתיות עוד רחוק מאוד מלהתגשם אולם השוואת המצב הנוכחי למצב לפני חצי מאה  מציגה שיפור ניכור ברמת הגיוון של שוק העבודה.
תופעה נוספת אשר מאפיינת את שוק העבודה הנוכחי נוגעת לנדידת עובדים ונדידת עבודה. כך למשל בכל שכונה בישראל היום ניתן לראות עובדים זרים אשר מלווים קשישים, באתרי בניה נפגוש עובדים בדר"כ כלל מסין ובשדות החקלאות ניתן לראות עובדים יוצאי תאילנד. זו דוגמה לנדידת עובדים: עבודות הסיעוד הבניה והחקלאות, שהן עבודות תלויות מקום, הביאו לנדידת עובדים לישראל. מאידך ענף הטקסטיל עזב את ישראל ועבר לארצות אשר בהן השכר הממוצע נמוך יותר – זוהי דוגמה לנדידת העבודה. מצב בו ענפים שאינם תלויי מקום עוברים לנקודה אחרת על פני הגלובוס. אולם לגופם של דברים יש מכנה משותף בין המקרה של נדידת עובדים לנדידת העבודה. בשני המקרים ענפים שלמים שהיו חלק משוק העבודה המקומי אינם עוד כאלה. כלומר אנשים שענף זה היה מקור פרנסתם נאלצו לשנות מקום עבודה או אפילו לשנות מקצוע.
לתופעה זו מסתבר יש גם תהליך הפוך – כלומר בו בזמן שענפים וותיקים עוזבים את שוק העבודה, ענפים חדשים נולדים במקומם. כך למשל קידום בגוגל, קידום ברשתות חברתיות, טכנו פדגוגיה (מקצוע אשר עוסק באופן ובאיכות ההוראה בזום או בכלים טכנולוגיים אחרים) הם מקצועות שלא היו קיימים לפי עשור והיום הם נמצאים ברשימת המקצועות המבוקשים ביותר.
גם העיסוק הגובר בסוגיית העובדה איננו רק נחלת הקורונה. ערב פרוץ המגיפה בעולם המערבי לפחות 25% משוק העבודה עבד למשל מהבית. כלומר המגמה שאנו רואים היום, שבה יותר ויותר אנשים עוברים לעבוד מהבית, נצפתה עוד בטרם שמענו את השם "קוביד 19", והיא רק  התחזקה באופן משמעותי במהלך הקורונה.
לסיכום, שוק העבודה של המאה ה21 הוא שוק שונה לחלוטין מזה שפגשנו במאה הקודמת. אם בעבר שוק זה היה מקור של יציבות – סביבה בה אנשים עבדו במקצוע אחד במקום אחד במהלך רוב ימי חייהם הרי שבעידן הנוכחי שוק העבודה מאופיין בשינויים מתמידים המאלצים גם את האדם להשתנות באופן משמעותי לאורך תקופת עבודתו.
ד"ר אבי שניידר הוא ראש התכנית לתואר שני בייעוץ ארגוני וסגן הדיקן בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל

שווה להרשם

הרשמו עוד היום והכנסו למועדון הצרכנות שלנו

עשרות הנחות במרום נווה

דילוג לתוכן