שגרת יום חדשה

אני יושבת על הספה בסלון, משכתבת את הטור פעם שנייה. בפעם הראשונה שכתבתי אותו זה היה במהלך חג הסוכות, אך היום אני היה עליי לשנות אותו מעט, כיוון שישנן הקלות משמעותיות בפתח, שיחזירו חלק מאתנו לעבודה, חלק ממסגרות החינוך יעבדו במתכונת מצומצמת. ההקלות מאוד חשובות לא רק לכיס, גם לנפש. העובדה שאנחנו יוצאים מהבית לבושים, נושמים אוויר אחר, נמצאים בסוג של פעילות, זו בריאות בעיניי.

נכון לרגע זה אנחנו עדיין שרויים בשגרת החיים החדשה שנכפתה עלינו. לדעתי זוהי שיגרה שעלינו לסגל עד שנדע כיצד להתמודד עם הווירוס שגובה מיליוני מקרים מאומתים וקורבנות שנספו. המסכות, הכפפות וחומרי החיטוי שנהפכו חלק מהתיק שלנו. הרבה מאוד אנשים בישראל אינם יכולים לעבוד כרגיל, חלק עובדים מהבית וחלק אחר פשוט בחופשה ללא תשלום. אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה יותר עם המשפחה הגרעינית , ויותר מזה אנחנו לא תמיד מוצאים את הדרך למצוא שיגרה בתוך הכאוס הזה.

שיגרה היא דבר מבורך, יש סדר יום, דברים ברורים, אנחנו יודעים מה הצעד הבא שלנו. יחד עם זה היום אנחנו נמצאים עם המשפחה כל היום, חלק עובדים מהבית כך שיוצא שכמה שעות אנחנו מתנתקים מהמציאות הביתית. אז איך באמת אפשר ליצור שיגרה, איך אפשר למלא את הזמן הרב שיש בידינו.

אחד הדברים הראשונים שהחלטתי מהרגע שהבנתי שיש מציאות חדשה שנכפתה עלינו, זה שעליי לארגן את סדר היום שלי אחרת. יחד עם זה מצאתי את עצמי עם הרבה זמן פנוי, בוהה מול הטלוויזיה, מעבירה מערוץ לערוץ, וצופה שוב ושוב באותם סרטים. ישבתי עם עצמי והתבוננתי במה אני יכולה למלא את הזמן שלי. מכיוון שאני כל הזמן מחפשת לשדרג את איכות האוכל שלי, החלטתי שאחד הדברים שאני אתחיל לעשות זה הנבטות ויצירת שתילים מהירקות והפירות שאנחנו אוכלים. 

אנחנו מה שאנחנו אוכלים, בטח שמעתם פעם את המשפט, אנחנו מה שנחנו סופגים. זאת אומרת , מה אני סופגת מהאוכל שאני אוכלת. כי רק אם זה נספג, זה יכול להשפיע – להגיע למערכת הדם שלי ומשם להזין את התאים שלי.

לכן, לא מספיק לאכול את זה , כדאי שנדאג שזה ייספג הכי טוב. כאן נכנסת ההשריה לתמונה. רובנו מכירים את ההשריה כאשר אנחנו משרים קטניות – ככל שנשרה אותם יותר במים, זמן הבישול יתקצר ובעיקר- כך יהיה קל יותר לעכל אותן ולהפחית את היווצרות הגזים. אך החשיבות של ההשריה לא נעצרת פה אלא משמעותית במיוחד בכל הקשור לכמות המינרלים שנוכל לקבל מאכילה של אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וקטניות.

בשביל להבין את החשיבות של השריה, צריך רגע לחזור אחורה ולהיזכר איך עולם הצומח עובד. אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וקטניות הם למעשה החלק של המח שדרכו הוא יכול להפיץ את עצמו ולהתרבות. מהם, בהינתן התנאים המתאימים לכך, מתפתח הצמח העתידי.

אנחנו אמנם חיים בתחושה כי הטבע נועד לנו וכדי לספק את צרכינו, אך האמת היא שאגוז הקשיו, גרגר החומוס או זרעי הצ'יה שנמצאים במזווה שלנו, נבראו קודם כל, כדי להבטיח את המשכיותו של הצמח ממנו באו. כדי לאפשר זאת, קיים בתוכם מנגנון חכם ( בצורת אנזימים) המנחה אותם " להתעורר מהתרדמת", רק כאשר הצמח קולט כי יש לו מספיק מים. בטבע  זה יקרה לאחר כמות מספקת של גשמים- כאשר מספיק מים יחדרו לתוכם. המצב זה, קורים מספר דברים מופלאים שאנחנו יכולים לנצל לטובתנו: אז יופעלו האנזימים שבזרע ויתחילו את תהליך הגשמת הפוטנציאל שלו. אנזימים אלה מייצרים גם נוגדי חמצון וויטמינים החיוניים לאנרגיה מתפרצת הזאת של תחילת תהליך הצמיחה ולכן השריה היא בונוס עבורנו, כי היא מאפשרת לנו לקבל כמות הרבה יותר גדולה של ויטמינים ונוגדי החמצון ממה שהיינו מקבלים לולא השרינו. תתפרק חוצה פיטית, המעכבת ספיגה של מינרלים במערכת העיכול. חומצה פיטית מהווה מאגר של אנרגיה עבור הזרע, הנחוץ לו לתהליך הגדילה והיא חיונית עבורו. עבורנו פחות. ההשריה מנטרלת אותה וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים להשיג. ככל שתהיה פחות חומצה פיטית במזון, כך ספיגת המינרלים תהיה טובה יותר.

כמה זמן רצוי להשרות כדי למקסם את ספיגת המינרלים?

אגוזים וזרעים – כשעתיים. יוצאים מן הכלל הם השקדים ואגוזי ברזיל שכדאי להשרות לפחות 6 שעות. מומלץ להשרות בכל יום את כמות האגוזים והשקדים אותם אתם רוצים לאכול מאחר וההשריה גורמת לקלקול מואץ שלהם. לאחר ההשריה, כדאי לשמור אותם במקרר.

קטניות עדינות כמו עדשים כתומות, ירקות ושחורות – 4 שעות.

חומוס וסוגי שעועית מומלץ להשרות לפחות לילה. אם אתם משרים במהלך היום תחליפו מים כמה פעמים ותקפידו שלא יתסוס – אם חם, במקרר!

אורז מלא, קינואה וכוסמת מומלץ להשרות כשעתיים. אורז לבן הוא מזון דל בערכים תזונתיים מאחר וגזלו ממנו את הקליפה שהיא זו המכילה את הסיבים התזונתיים וויטמיני B – אין צורך להשרות.

כדאי לדעת כי גם חום גבוה ובישול מפרקים חלק מהחומצה הפיטית ולכן כשמדובר בדגנים מלאים וקטניות, בישול + ההשריה לפני, יובילו למינימום חומצה פיטית במזון.

גם הנבטה , שהיא בעצם התהליך הטבעי הקורה לאחר ההשריה , מביאה לנטרול מואץ של החומצה הפיטית. 

מכיוון שיש לי יותר זמן לצפות בטלוויזיה, אני גם צופה בערוץ הבריאות. באחת התוכניות נתקלתי ברופא נוירוכירורג שיצא לברר מהו הסוד לחיים בריאים יותר. הוא טס לבוליביה שם ישנו שבט הצימאנה, באזור האמזונס. מצאו שמצב הלב של בני השבט בגיל חמישים , הוא מצב הלב של בני 25 בעולם המערבי. מדוע? הם פעילים 90% מהיום שבו הם ערים, שזה שווה ערך ל 17000 צעדים ביום. בעולם המערבי 5000 צעדים נחשב לממוצע. הם צדים את האוכל שלהם, דגים פירות וירקות. האוכל הוא דל שומן. עם זאת אנחנו לא חיים באמזונס, ובטח שלא צדים ומלקטים את האוכל שלנו. אך מה שבלט בתוכנית שהם אוכלים מזון מלא, כלומר אורז מלא, תירס, קטניות. אחד הדגנים הפופולריים בבוליביה הוא הקינואה שאנחנו מכירים, יחד עם זאת אם תשאלו תושב בוליביה הוא יגיד שהירבוז הוא טוב יותר מהקינואה ,כי הוא מכיל את כל הוויטמינים והמינרלים שאנחנו צריכים. מיותר לציין שלא שמעתי את השם ירבוז, ולכן חיפשתי בגוגל ומצאתי שהשם הפופולרי הוא אמרנט.

אני מאוד שמחה לספר שגם בישראל מייצרים אמרנט, נתקלתי בו פעמים רבות בסופר ואף פעם לא ייחסתי חשיבות יתרה אליו. אפשר לשלב אותו בסלטים, המאכלים, בפשטידות. 

כמובן שאי אפשר ללא טיפים. בטור זה אני רוצה להציג 5 מזונות שאפשר לגדל מחדש משאריות מטבח.

1. בזיליקום- לקחת ייחור בגודל של 10 ס"מ, בתוך כוס זכוכית, להקפיד שהעלים אינם נוגעים, במקום מואר, כאשר השורשים בגודל של 5 ס"מ יש לשתול באדמה.

2. חסה – לקחת את החלק התחתון , במיכל קטן עם מעט מים , שיכסו את החלק התחתון, במקום מואר, פעמיים בשבוע לרסס מעט מים על העלים, ברגע שהשורשים והעלים מגיעים ל 5 ס"מ אפשר לשתול באדמה.

3. סלרי – לחתוך את חלקו התחתון ולהניח אותו בקערית עם מעט מים חמים, להשאיר בשמש. כאשר הצמיחה החלה ניתן לשתול באדמה.

4. בצל ירוק- לחתוך כ 2-3 ס"מ מאזור השורשים, ולהניח בכוס עם מעט מים. את המים יש להחליף מדי יום. כאשר מערכת השורשים מתפתחת אפשר לשתול באדמה.

5. באק צ'וי – ממש כמו החסה, מיכל עם מים רדודים, כאשר מתחיל להוציא שורשים ועלים באורך של 5 ס"מ ניתן לשתול באדמה.

ולסיום: מתכון – קציצות קינואה ועדשים

כוס עדשים מושרים

חצי כוס קינואה (מושרית כמובן)

חופן קשיו ושקדים מושרים, לא חייב, יחד עם זה מוסיף לטעם.

בצל אחד קצוץ דק

4 שיני שום קצוצות

צרור עלי תיבול. מה שאתם אוהבים. אני השתמשתי בכוסברה, נענע ופטרוזיליה.

תטחנו 3/4 מכוס העדשים ( לא צריך לבשל לפני)

את יתר העדשים תבשלו עם הקינואה. זה ייקח בערך 10 דקות בגלל שזה הושרה מראש. תסננו את המים הנותרים.

תטגנו את הבצל הקצוץ והשום בקצת שמן זית עם תבלינים. כורכום, פלפל שחור, מלח ופפריקה, בערך חצי כפית מכל אחד. ניתן גם להוסיף כמון.

לקצוץ את עשבי התיבול ולערבב הכול ביחד.

לשמן מעט את הידיים וליצור קציצות ( בערך 20). להניח במקרר בזמן שהתנור מתחמם ל 200 מעלות. תניחו בתנור מגש עם מים לשמירה על הקציצות רכות ותבשלו אותן ל 20 -30 דקות עד שהן טיפה משחימות.

תגישו בלחמנייה כמו המבורגר עם ירקות, חרדל וקטשופ, מטבל גבינה,

טחינה או לצד אורז או תפוחי אדמה.

איריס ארצי, רפלקסולוגית מומחית ויועצת תזונה ואורח חיים בריא.

irisartzi0564@gmail.com‏